החודש בפינת צלם החודש שלנו, שמחים לארח את דורון ברסקי, צלם אופנה. דורון בוגר תואר בפסיכולוגיה ותקשורת מהמרכז הבינתחומי הרצליה, התחיל את דרכו
לפני כ-8 שנים בתעשיית הפרסום כעוזר מפיק, מתאם הפקה, מפיק ועוזר במאי. כיום דורון עובד כבמאי וצלם אופנה וניתן למצוא בין לקוחותיו חברות כמו רנואר,
PADANI, Twentyfourseven, גליתה, בלייזר ועוד רבים וטובים. נפגשנו לראיון קצר, היכנסו לקרוא.
מה משך אותך להיכנס לעולם הצילום?
תמיד אהבתי ליצור ולפני כשנתיים וחצי כאשר הפקתי את צילומי קטלוג המשביר לצרכן במהלך העבודה עם הצלם שי יחזקאל, החלטתי שאני רוצה להתחיל לצלם
וליצור בעצמי. בשנת 2016 התחלתי לעבוד כאסטיסטנט של צלם האופנה אלון שפרנסקי אותו הכרתי כעוזר במאי על סט צילומים של חברת רנואר. במהלך אותה
שנה עם אלון התחלתי לצלם מאחורי הקלעים. בעקבות עליית השיווק בערוצי הסושיאל (פייסבוק /אינסטגרם) הצורך לייצר וידאו שמספר סיפור של קולקציה / יום צילום
התחיל לגדול ולהפוך לחלק מהותי מכל יום צילום של חברת אופנה בישראל.
התחלתי לצלם וידאו שאני מגדיר כדוקו-אופנה, בעצם לתפוס את כל הרגעים האותנטיים שקורים על סט הצילום, דוגמנים שצוחקים, רוקדים וכל מה שקורה בין לבין
ובדרך כלל אף אחד לא היה מתעד. הרצון שלי ליצור, להעביר את הסיפור בוידאו משך אותי לעולם הצילום ללא ספק. אני חושב שצלמים היום בעידן הדיגיטל הם כמו
אנשים שעסקו בכתיבה כאשר הומצא הדפוס. בעולם שהמדיום העיקרי הוא וידאו, לדעת ליצור ולספר סיפור בוידאו מבחינתי זה העיסוק הכי מדהים שיש. המצלמה
הראשונה שלי הייתה Sony a6000 שדרכה גיליתי והתאהבתי בצילום.
מה מעורר בך השראה?
מעורר בי השראה לראות אנשים שעוזבים את הכל בשביל לעסוק במה שהם אוהבים ולעשות את זה הכי טוב שאפשר, בפרט עבודות של צלמים ובימאים שבפריים שלהם
רואים שהושקעה מחשבה בכל אלמנט בתמונה. במאים טוטאליים כמו Pedero Almodóvar, Wes Anderson, Autumn De Wilde. שני צלמים שעוררו בי השראה הם
Casey Owen Neistat שהוא ולוגר שלא למד קולנוע ולא צילום ופשוט התאהב במצלמה והתחיל לצלם ולתעד ללא הפסקה את חייו. Casey גרם לי להבין שמה שחשוב זה
הסיפור והעריכה (Story is The King) ולא המצלמה או הציוד ושהדרך להיות צלם טוב היא פשוט לצלם שוב ושוב ושוב ושוב ובפרט לערוך סרטים שוב ושוב עד
שזה הופך להיות אינטואיטיבי. צלם נוסף הוא אסיסטנט לשעבר של סטיבן מייזל, Gordon Von Steinet, שהתחיל לצלם מאחורי הקלעים סטים והיום הוא אחד מבימאי
הוידאו הכי מוכשרים והכי מצליחים בעולם האופנה.
איך אתה ניגש ליום צילום? מה מבחינתך סט הצילום האידיאלי? מה סדר היום שלך?
הצילום שלי הוא מאוד אינטואיטיבי היות שאני מצלם בעיקר דוקו אופנה, מאוד חשוב שהדוגמנים ירגישו בנוח וזה לא טריוויאלי במיוחד כשצלם מסתובב מסביבם כל היום
ומתעד, אבל אם הם מרגישים בנוח איתי ונוצר ביננו האמון הם יודעים שאבחר רק את השוטים שהכי מחמיאים להם, שהכי יפים ואז הם יכולים להיות רגועים. בפעמים
הראשונות חשוב להראות לדוגמן/נית שמצלמים שהמצלמה נמצאת בידיים טובות.
הסט האולטימטיבי מבחינתי הוא לוקיישן שבו יש פרטים מעניינים ברקע ואור טבעי. בדרך כלל בישראל יש שני שיאים של עבודה במהלך השנה: ינואר-פברואר
שמצלמים בהם לכל חברות האופנה את קולקציית הקיץ, וחודשים יולי-אוגוסט שבהם מצלמים את קולקציית החורף. אני מתחיל את היום שלי בשעה 05:00, כדי להספיק
לצלם באור ראשון של היום, בדרך כלל יום צילומים נמשך 10-12 שעות עד לאור האחרון של היום. לרוב לאחר יום צילומים אני מגיע הביתה ויושב לערוך את החומרים.
זו עבודה מאוד אינטנסיבית ומה שעוזר לי לשמור על איזון זה להקפיד על אימון גופני 3 פעמים בשבוע, בימים שאני עורך ולא צריך להגיע לסט צילומים אני משתדל להתחיל
את היום בגלישה בים בערך ב06:00 בבוקר עד 08:00, לאכול ארוחת בוקר טובה ולהתחיל לעבוד על הסרטים. במקביל חשוב לראות הרבה עבודות, סרטים וסדרות כדי
לקבל השראות.
באיזה ציוד אתה משתמש באופן שוטף? מהי עדשת החלומות שלך?
אני משתמש מצלמה ללא מראה Sony Alpha A6500, עדשות Sony E 50mm f/1.8 OSS, עדשה Sony 35mm f/1.8 OSS ומייצב DJI Ronin ומוניטור גדול
Liliput Q5. מצלמת החלומות שלי היא Red Raven, זוהי מצלמה אופטימלית לצלם במאי שעובד לבד (Single Operator).
מה הוא הרגע שבו הבנת שאת במקום הנכון? מהו הרגע המרגש במיוחד בדרך המקצועית שלך?
ברגע שאני קם בבוקר עם חיוך לעבודה אפילו שיש לי ימים ארוכים ושביום העבודה הזמן הוא חסר משמעות. יש תחושה ש12 שעות עוברות כמו 5 דקות וזה מבחינתי
הסימן שאני במקום הנכון. פסיכולים אפיינו שאנשים הכי מצליחנים בתחומם הם אנשים שחווים Flow במהלך יום עבודתם: תחושה שהזמן חסר חשיבות במהלך יום
העבודה, כמו ילד שמחשק משחק, הוא לא מסתכל כל 10 דקות על השעון. ברגע שהגעתי לחוויה הזו במהלך יום הצילום שלי, הבנתי שאני במקום הנכון. הפריצה שלי
תוך שנה לתעשיה והעובדה שני נמצא כמעט בכל סט אופנה שמצטלם בארץ, מביאה לי תחושת סיפוק אדירה! הרגע הזה שזה פתאום פשוט קרה כי הלכתי עם
הלב והאמת שלי, זה מבחינתי היה רגע מאוד מרגש בדרך המקצועית שלי.
לו היית יכול לצלם כל אדם או דבר בעולם, במה היית בוחר? למה? מה היית אורז בתיק צילום?
הייתי רוצה מאוד לצלם את הדוגמנית Karile Kloss, שהיא בעיניי אחת הדוגמניות הכי מעניינות היום בעולם. לא רק שהיא מדהימה ויפיפיה, יש לה הרבה מה להגיד,
היא סופר יצרתית והייתי שמח ליצור איתה תוכן. מבחינת מקום בעולם, מאוד הייתי רוצה לצלם באיסלנד, הייתי לוקח איתי את ה Red Raven ואת הגימבל DJI Ronin שלי.
השלם: הפריים המושלם מבחינתי הוא:
פריים שתופס רגע ומבט אותנטי ולא מתאמץ של אובייקט הצילום, שכמה שפחות יש התערבות שלי כצלם במה שקורה.
עריכת תמונות, בעד או נגד? למה?
נגד. אני חושב שחשוב במיוחד בתחום האופנה להראות אנשים כמו שהם ולא לייצר נורמות וסטנדרטים שלא קיימים במציאות.
האם אתה חושב שהמדיה החברתית תרמה לקידום תחום הצילום?
תרמה מאוד! מצד אחד, היום כל אחד יכול ליצור תוכן והתחרות על הקשב של הצופים עלתה. מצד שני, הרבה יותר קל היום לשתף ולקבל השראה ורעיונות כי יש
כל הזמן הפרייה הדדית בין הצדדים. סה"כ המדיה החברתית תרמה המון לתהליך היצירה ולחשיבה על תוכן ועל הסיפור.
שתף אותנו בטכניקת צילום שאתה מפקיד עליה שעושה את כל ההבדל
שימוש בפילטרים מסוג ND על מנת לנסות להרוויח כמה שיותר צמצם פתוח גם באור טבעי חזק, זו הדרך הכי טובה לייצר תחושה של עומק ושל תלת מימד בסרטים שלי.
האם יש פרויקטים מעניינים שאתה מתעסק בהם כיום?
בדיוק סיימתי את עבודה על קמפני החורף 2018-19 ואני נערך לצילומים בשבוע האופנה בניו-יורק ולתחילת עונת הצילומים הבאה.
אם לא היית צלם, מה היית רוצה לעשות?
לטייל בעולם ולגלוש.
שתף אותנו בטיפ אישי מהניסיון שלך לצלמים שמתחילים את דרכם בעולם הצילום
לצלם כמה שיותר ולא להקפיד על שום חוקים שמלמדים בבית ספר לצילום, למצוא את הזוית ואת התחושה האישית שלך כצלם. מה שמרגיש לך בבטן שעובד.
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
