צלם השבוע שלנו הוא בני דויטש, בן 34. תושב טרי ברשפון, אחרי הרבה שנים בתל אביב.
• מתי התחלת לצלם ? ועם איזו מצלמה?
התחלתי לצלם לפני 12 שנים בטיול הגדול באוסטרליה אחרי הצבא. פגשתי צלם טבע בפארק לאומי יפהפה בצפון היבשת, הדבר הראשון שהדליק אותי היה הרעש של התריס והפילם שמסתובב. רציתי גם, אז אחרי שבוע בעיר הראשונה שהגעתי אליה, קניתי לי את המצלמה הראשונה שלי NIKON F-65. כשחזרתי לארץ, נרשמתי ללימודי צילום ב'מדרשה לצילום גאוגרפי' ז"ל. מאז אני מצלם באופן רצוף, רק תחומי העניין וההתמחות שלי השתנו עם השנים.
• באיזה ציוד צילום אתה משתמש כיום?
שני גופים של ניקון. די-3 הנפלאה שמסרבת למות ואני מאוהב בה. וה די-800, שבסוגי צילום מסויימים ובתנאי תאורה קשים היא מצויינת. אבל הכיוון הכללי שלה שגוי ודי מאכזב. היא היתה אמורה להיות התשובה של ניקון ל Canon 5d markiii ולהוות דגם ביניים לצלמים מקצועיים, אבל תאכלס היא הגיעה למחוזות הפורמט הבינוני כמעט, ופיספסה את צלמי העיתונות, הספורט והשטח.
העדשות שלי הן 24-70 2.8 שאני מאוד אוהב ומצלם איתה חלק גדול מהזמן. המינוס העיקרי שלה הוא שהיא עדינה יחסית, ובתנאי השטח הקשים שבהם אני עובד היא גבולית מבחינת העמידות שלה.
יש כמובן את ה 70-200 2.8 שמשמשת אותי המון בצילומי אקשן ובמקומות בהם אני רוצה להפריד את האובייקט מהרקע. אלה שתי העדשות העיקריות שלי, מעבר אלהן יש גם את ה 50 1.4 שמצילה אותי תמיד בתנאי תאורה קשים, ובצילומים סטטיים שאני רוצה חדות ואיכות. יש לי גם סיגמה 15-30 , אבל אני מעדיף את ה 24-70 בדרך כלל, לא אוהב את עיוות התמונה של הסיגמה.
בדרך כלל אני עובד עם תאורה טבעית, חשוב לי להיות קל וזריז ככל האפשר, אז מבחינת תאורה, אני מסתובב עם פלאש אחד, רסיבר וחצובה קטנה למקרה שצריך, אבל לא יותר מזה. יש לי גם רחפן מדגם פאנטום 3, שפותח עולם שלם של אופציות חדשות וזויות מטורפות, גם לצילום וידאו וגם סטילס. היתרון הגדול מבחינתי ברחפן החדש זה היכולת לשלוט בכל נתוני המצלמה תוך כדי טיסה. שידרוג רציני מהגופרו שהיתה מוצמדת לרחפנים הישנים יותר.
• מיהם הצלמים או מהו הדבר שמעורר בך השראה?
כשלמדתי צילום לפני עשר שנים, המורים השקיעו מאוד בלהכיר ולהטמיע בנו צלמים חשובים. אני חושב שהיום עם המהפכה של המדיה האינטרנטית/דיגיטלית, המשמעות של זה פחתה, והרבה יותר נוח ונכון לחפש צלמים חדשים ומעניינים כל הזמן. קורה לא פעם שאני נתקל בצלם בן 15 שהתמונות שלו 'העיפו לי את הראש'.. יש צלמים וותיקים שאפשר ללמוד מהם המון. אבל צריך לנסות ולגוון כמה שיותר בהשראה שלך מה שבאמת מעורר בי השראה זה לצאת לצלם אייטם עם עוד צלמים ולראות אחר כך שהצליחו להביא תמונות טובות יותר משלי. זה דוחף אותי בצילום הבא לבוא עם ראש פתוח ועיניים ממוקדות למצוא תמונות מיוחדות יותר.
תדעו לכם שאין כמו תחרות טובה (וספורטיבית) כדי לדחוף אתכם להיות צלמים טובים יותר. איפה שאין תחרותיות אין השראה.
• אם היית יכול לצלם כל אדם או דבר בעולם – במי היית בוחר?
יש לי חלום כבר לא מעט שנים, לתעד במשך שנה את החיים באחד מקרטלי הסמים שמסתתרים בג'ונגלים של קולומביה.
• מהי עדשת החלומות שלך?
אין לי ממש אחת כזאת. אבל לא הייתי מתנגד ל 300 2.8.. בשנה האחרונה צילמתי מירוצי אופנועים ביוון ואיטליה, וה 70-200 גרמה לי להתקרב הרבה יותר מדי קרוב למסלול ולאופנועים מתעופפים.
• מהי מצלמת החלומות שלך?
בלי ספק, ה די-4. כל הטוב של ה-3 עם יכולות גבוהות בהרבה. ואם להיות חזיר, אז גם 'מירור לס' איכותית למקומות שאני לא רוצה להסחב בהם עם הרבה ציוד.
• אם היינו נותנים לך כרטיס טיסה ליעד שתבחר – לאן היית נוסע? ומה היית אורז במזוודה ובתיק הצילום?
ארה"ב. כל פעם מחדש אני מופתע מפרוייקטים שצלמים מתעדים שם. העושר התרבותי, והייחודיות של כל איזור ומדינה לצד ספורט מוטורי מופרע לחלוטין. אז אם אלוהים שומע- מסע של שנה על אופנוע יכול להסתדר לי מעולה עכשיו.
לוקח איתי את כל הציוד, כי אי אפשר לדעת מה תצטרך. אבל רוב הזמן בטח הייתי עם ה די-800 ו ה 50 1.4 על הכתף. הכי פשוט. הכי נוח.
• גלה לנו טיפ אישי מהניסיון שלך לקוראים שלנו שמתחילים את דרכם בעולם הצילום
עם הזמן אני לומד להבין את המשמעות והחשיבות של הניסיון. הרבה ניסוי וטעיה . הרבה נחישות תחליטו קודם מה אתם רוצים לצלם, ורק אחר כך תרימו את המצלמה. כמעט תמיד לחיצה אחת מדויקת ומתוזמנת תהיה שווה יותר מעשר לחיצות מבולגנות ביום שיגיע הפריים שחלמתם עליו. תבינו שזה היה שווה את הכל.
• שתף אותנו ברגע מרגש במיוחד בדרך המקצועית שלך
ב 2008 זכיתי במלגה ומימון של 3 חודשים בכפר אומנים בפרברי דלהי. בחרתי לפרויקט שלי ללכת ולתעד אסון טבע קשה בצפון מזרח הודו. סיימתי אותו כעבור חודשיים וחצי והצלחתי בשבועיים להקים תערוכה במוזיאון לאומנות של דלהי, עם צילומים נבחרים מהפרויקט. בטקס הפתיחה עמדו לידי שגריר ישראל בהודו ושר התרבות ההודי, לצד הרבה אנשים חשובים ומשפעים בהודו שהפרויקט שלי משך את צומת ליבם לנושא. הרבה כתבות פורסמו לאחר מכן, וכתוצאה מכך כמה אירגוני סיוע בין-לאומיים הפנו משאבים לעזרה לנפגעי האסון, אבל אין ספק שפתיחת התערוכה עם שר התרבות של מדינה כל כך גדולה היתה רגע מיוחד מאוד בשבילי.
• אם לא היית צלם מה היית רוצה לעשות?
לא מצליח לדמיין את עצמי עושה משהוא אחר. באמת. היום יום שלי כל כך מגוון ומלא בחוויות, שכל דבר אחר נראה לי משעמם.
לחצו על התמונות כדי לצפות במסך מלא
