צלם השבוע שלנו הוא אופיר אייב, בן 36 בשנתו הראשונה בתל אביב. בזוגיות עם נעמה אבירם קרוב לתשע שנים והורים לבוקסר חמוד בשם שיפק׳ה.
• מתי התחלת לצלם ? ועם איזו מצלמה?
את ניצני חוש הצילום שלי ירשתי מאמא שלי שהיתה מצלמת לרוב. צילמתי עם הפנטקס פילם שלה שנשברה עקב הזנחה. הדיגיטלית הראשונה שלי היתה אולימפוס עם זום מטורף שאחריה עברתי לקנון 300D.
הדיגדוג האמיתי התחיל כשהסתובבתי באוסטרליה רק עם קנון G7 ביד ותסכלה אותי חוסר היכולת לתעד את המרחבים הענקיים עם מצלמה כל כך מוגבלת. התלבטתי מעט וקניתי שם במקום מצלמה לא רעה לתקופתה, 40D עם העדשה המפורסמת, ה-10-20 מ״מ של סיגמה ו-70-200 2.8. מבחינתי כל הטווח שהייתי צריך כוסה. כשחזרתי משם עם התמונות שצילמתי שם, הייתי בטוח שאני אשר סוידנסקי הבא אבל מהר מאוד נמשכתי לעולם הקרוב אליי, עולם המוזיקה והפרסום. כמתופף וגרפיקאי, שילבתי עד כמה שיכולתי בין שני העולמות. בשנים האחרונות אני מתפקד כצלם עצמאי ומצלם נושאים מגוונים.
• באיזה ציוד צילום אתה משתמש כיום?
5D מארק 3 של קנון עם טווח עדשות די קלאסי:
24-70 2.8L
70-200 2.8L
50 1.4
עדשת הפורטרטים העיקרית שלי היא קנון 100 מ״מ 2.8 הסדרה הרגילה, היא מצויינת.
הפלאשים שאני משתמש בהם לכל מטרה הם ה-Elinchrom BRX 500. המעצבי תאורה שלהם הם פשוט הטובים והנוחים בעולם.
• מיהם הצלמים או מהו הדבר שמעורר בך השראה?
יש רשימה ארוכה של צלמים שתרמו רבות לעיצוב הטעם שלי בצילום וזאת בגלל שאני לא יכול להתחייב רק לסגנון אחד וכמו כל ספר בישול טוב, אני פונה לרוח שלהם בכל אתגר חדש שניצב מולי.
Annie Leibovitz, Erwin Olaf, David Lachapelle, Tim Tadder, Jill Greenberg, Howard Schatz, Gregory Heisler ועוד ועוד… אני מאוד מתחבר ל״פיין-שמקרים״ ועוקב אחרי כל מי שאני יכול לאינפורמציה והשראה.
• אם היית יכול לצלם כל אדם או דבר בעולם – במי היית בוחר? ולמה?
הייתי שמח מאוד להיות צלם של פוסטרים של סרטים הוליוודים. יש שם המון קריאטיביות שפוכה לתוך פוסטר או סדרה קצרה של פוסטרים. זה מאוד מתאים לבעיית ההשתעממות המהירה שלי ועם זאת מאוד מספק.
• מהי עדשת החלומות שלך?
אני כל פעם רוצה משהו אחר וזה תלוי איפה אני מצלם באותו רגע אבל בגלל הנטייה שלי לצילום פורטרטים, הייתי רוצה את ה-85 מ״מ 1.2 של קנון. היא עולה כל כך יקר. כל כך כל כך יקר.
• מהי מצלמת החלומות שלך?
הייתי רוצה מאוד לעבור לפורמט בינוני. מאוד חשובים לי הפרטים בתמונה שניתן להוציא עם גב דיגיטלי מפואר וחסר לי היום עוד טווח דינאמי שקנון נאבקת בו לעומת מצלמות כמו Phase One ודומיה.
• אם היינו נותנים לך כרטיס טיסה ליעד שתבחר – לאן היית נוסע? ומה היית אורז במזוודה ובתיק הצילום?
קרוב לוודאי יפן. יש שם הכל והכל מעניין. הם האנשים הכי קיצוניים בעולם, הכי מנומסים בעולם ועם זאת גם הכי מהוקצעים בעולם. הם עושים כל דבר עד הסוף ובהתמדה אין קץ. כל תחום שאצלם שם יהיה המושקע ביותר. הייתי לוקח את מה שיש לי יחד עם עדשה רחבה יותר ופלאשים ניידים קלים, כמו ה-ELB של אלינכרום או ה-B2 של פרופוטו. הייתרון המסויים של אלינכרום בטיול זה שהמרככים שלהם מתקפלים יותר בקלות ומהירות.
אופציה נוספת זה שהייתי טס להיות מתלמד של Erwin Olaf, הוא מבחינתי אחד המאסטרים.
• גלה לנו טיפ אישי מהניסיון שלך לקוראים שלנו שמתחילים את דרכם בעולם הצילום
אנחנו בעתיד, כולם היום יודעים כל דבר, לפחות קצת. שכללו את ארגז הכלים שלכם. תלמדו לצלם בסטודיו, תלמדו לצלם דוקו, תלמדו לצלם וידאו, זה חשוב נורא. הרוח נושבת כל הזמן בין המדיומים השונים וחייבים להיות זריזים על הרגליים. התחרות עצומה וצריך לדעת להישאר במרוץ בכל קשת התחומים.
• שתף אותנו ברגע מרגש במיוחד בדרך המקצועית שלך
לאחרונה נבחרתי לתעד עבודת חלומות כצלם של מסע פורשה חוצה אירופה. זה מסע ישראלי שעובד בקשר ישיר עם פורשה העולמית ובזכות זה הסטדנרטים של כל החויה הם גבוהים ביותר. מעבר לנהיגה ברכב מדהים, פונקנו בארוחות גורמה ומלונות פאר במסע לאורך.
• אם לא היית צלם מה היית רוצה לעשות?
עוזר צלם. העוזר צלם שלי, החיים שלו דבש!
וברצינות כנראה שהייתי משקיע בלהיות מתופף יותר רציני.
בשבוע הבא תתקיים סדנת צילום מעשית עם אופיר אצלנו בסטודיו. נותרו 2 מקומות אחרונים. לפרטים נוספים הקליקו כאן
עמוד הפייסבוק
אינסטגרם @ofirabe
אתר – www.ofirabe.com
לחצו על התמונות כדי לצפות במסך מלא
