צלם השראה – אודי מוצני

צלם ההשראה שלנו היה מצלם עוד בזמן הפילם וחדרי החושך אבל גילה רק לפני כעשר שנים את הצד המדהים שהוא מאפשר לו לייצר.
 נפגשנו לראיון קצר – תיהנו!
 
 

ספר לנו על עצמך, מה סגנון הצילום שלך? מתי התחלת לצלם ועם איזו מצלמה? 

צילום זה אני, ואני זה צילום. אני מצלם כחובבן כ-25 שנים (מגיל 10) בימי הפילם המאושרים וחדר חושך.

לפני כשבע שנים לקחתי החלטה לא קלה ועזבתי את תחום הביטוח ופתחתי עסק בתחום שאני הכי אוהב בעולם – צילום. מאז, אין מאושר ממני. אגב אני בן 40 , נשוי ועם 2 ילדות מקסימות.

לפני שנמשיך, מוזמנים להכיר את ערוץ הוידאו שלי פה

 
 
 

מה משך אותך להיכנס לעולם הצילום?

בתור ילד, ראיתי את אחותי הגדולה ואת אבא שלי מצלמים וזה מאוד קסם לי. המסתורין שבחדר החושך, היכולת לבחור איך ארצה לתעד רגע מסוים..

לא לקח הרבה זמן עד שהחזקתי מצלמה, ומאז אנחנו לא ניפרדים. למרות שכשאני חושב על זה, נפרדתי מהרבה מצלמות עם השנים.

 

מה מעורר בך השראה?

יצירתיות. לצלם כל אחד יכול. אבל לחשוב לפני וליצור תמונה שתגרום לצופה לפעור פה – זה כבר סיפור אחר.

אני זוכר שבאחד הקורסים שלקחתי בצילום, המורה נכנס ואמר ש"היום לא נדבר על צמצם ותריס ודברים טכניים, אלא על הצד היצירתי שבנו". אני חושב שזה היה הרגע המכריע בצילום שלי. להבין שלשלוט במצלמה זה משהו אחד, אבל דימיון וסבלנות ליישם אותו זה כבר משהו אחר לגמרי.

 

מי הצלמים ששאבת מהם השראה במהלך הקריירה שלך? ואיך זה בא לידי ביטוי בצילומים שלך?

לא ממקום שחצני בכלל, אבל אין הרבה כאלו. ואני אסביר: אם אני רואה צלם שיצר תמונה מיוחדת שתפסה אותי, אני אלמד את התמונה על כל רבדיה ואבין איך אני רוצה להביא את זה לעולם שלי. לאחר מכן – קשה לי להמשיך להסתכל על אותו צלם כמקור השראה. אני מיישם ומתקדם בעולם הדימיוני שלי. לאחר שכתבתי את מה שכתבתי, אני כן רוצה לציין שם אחד, אשר גורם לי להשתאות פעם אחר פעם. שמו נדב בגים, הוא ממש כאן מהארץ הקטנה שלנו, והוא צלם מאקרו מרתק. אני ממש זוכר שלפני מספר שנים רבות (מאוד) ראיתי סדרת תמונות באינטרנט ופשוט הייתי בהלם. לא האמנתי שזה באמת צולם ולא נוצר בפוטושופ. במשך שנים סדרת התמונות הזו היוותה לי רף מסויים שאני רוצה להגיע אליו. השנים חלפו להן וכיום אני ונדב בגים חברים ואף שיתפנו פעולה במספר מקרים מרתקים. סגירת מעגל? כן בבקשה!

 
 
 
 
 

מהו סדר היום שלך? 

אין לי סדר יום קבוע לצערי. מכיוון שאני צלם מגוון, כל יום מביא איתו הרפתקאה אחרת. יכול להיות שהיום אני אצלם חתונה, אוכל, אומנות, או שיהיה לי "יום מחשב" שבו אני עורך את התמונות.

 

איך אתה ניגש ליום צילום? ומה מבחינתך סט הצילום האולטימטיבי? 

לפני יום צילום אני תמיד מתרגש. לדעת שמישהו או מישהי בחרו בי כזה שיתעד את מה שהם זקוקים לו, זה לא מובן מאליו. התחרות היא רבה וצלמים מוכשרים יש בשפע. כאשר אני יודע שיש יום צילום לפני, אני קודם כל דואג שהציוד שלי יהיה מוכן:

עדשות נקיות, סוללות טעונות, כל דבר נמצא במקום שלו כך שאם משהו חסר זה מיד בולט לי בעין. סט הצילום האולטימטיבי מבחינתי זה מספר שעות בטבע ללא הפרעות מה"עולם החיצון", מוזיקה טובה ויצירתיות בשפע.

 

 
 
 
 
 

באיזה ציוד אתה משתמש באופן שוטף?

לפני מספר שנים עברתי מקנון לסוני. היו הרבה חששות במעבר אבל בדיעבד – אני ממש מרוצה.

אני עובד עם שני גופים: Sony A7 III + SONY A7Riii

מבחינת עדשות: 20 מ"מ קבועה. 24-70 מ"מ. 35 מ"מ. מאקרו 90 מ"מ. 135 מ"מ.

תאורה מלאכותית (פלאשים) זה משהו שמלווה אותי תמיד, גם באור יום.

 

ומהו ציוד החלומות שלך? 

2 דברים:
1) עדשה אחת שעושה הכל, כך שלא אצטרך להחליף עדשות כל הזמן.
2) עוזר צלם שיחזיק לי את הפלאשים ויעזור בכיוונונים

 

מה הוא הרגע שבו הבנת שאתה במקום הנכון? ומהו הרגע המרגש במיוחד בדרך המקצועית שלך?

היום שבו עזבתי את תחום הביטוח לטובת עולם הצילום, ואנשים באמת התקשרו כדי לבדוק אם אני פנוי. אין תחושת סיפוק גדולה מזו בעיניי.

מבחינת רגע מרגש במיוחד, אני חושב שזה היה כאשר התחלתי ללמד בבית הספר בו למדתי צילום. ברגעים כאלו אתה מבין את הדרך שעברת.

 
 

אם היית יכול לצלם כל אדם או דבר בעולם – במה היית בוחר? ולמה?

פרדי מרקורי. נקודה. תמיד תהיתי איך זה מרגיש להופיע מול מאות אלפי אנשים ולהרגיש שאתה "מנצח" עליהם. אני חושב שכצלם זה היה אתגר שמאוד הייתי רוצה לעמוד בו. זה כבר לא יקרה..

 

לו היית יכול לבחור כל יעד בעולם למטרת צילום, לאן היית נוסע?

יפן. קניה. מרוקו. אני רוצה לראות נופים שייגרמו לי להרגיש כמו גרגיר חול. אלו דברים שמרגשים אותי.

 

מה היית אורז בתיק הצילום?

מצלמה, עדשת מאקרו, כמה מיניאטורות, מוזיקה וסוללה רזרבה

 

שתף אותנו בטכניקת צילום שאתה מקפיד עליה בצילום שעושה את כל ההבדל

עולם אשר נשאבתי לתוכו הוא העולם של צילום מיניאטורות. זו לא נישה שמתאימה לכל אחד. היא מצריכה המון דימיון ואפילו עוד יותר סבלנות. כאשר אני מצליח ליצור את האינטרקציה בין הדמויות, ולהאניש אותן לעומת פריט בגודל רגיל, אני מקבל תוצר שונה ומיוחד שהצופים שלנו לא רואים כל יום
 
 
 
 
 

השלם: הפריים המושלם מבחינתי הוא…

יקרה בעתיד

עריכת תמונות, בעד או נגד? ולמה?

פעם הייתי לגמרי נגד עריכת תמונות. הייתי מצהיר שבתמונות שלי אין עריכה. לאט לאט השכלתי והבנתי שבעידן שלנו, עריכה היא חלק בלתי נפרד מהצילום. הרי בסופו של יום, כאשר המצלמה שומרת לנו קובץ JPEG, היא בעצמה עושה עריכה מסויימת. הגבול שלי בעריכה הוא אחד ויחיד – לא להשתמש בפוטושופ. אני מוכן להתאמץ שעות בשביל פריים מעולה אחד, אבל אני אצור אותו מאפס. אבל אני מוכן להודות שלפעמים אני חוטא ומשתמש בדברים ספצפיים בפוטושופ כמו הערמת פוקוס, אבל אני לעולם לא אשנה תמונה מהיסוד שלה.

 

על אילו פרויקטים אתה עובד בימים האלה?

2 פרוייקטים עיקריים:
1) אני מדריך סדנת אונליין לצילום בסמארטפון, ממש מגניבה ובגובה העיניים. בסדנה לומדים גם את יסודות הצילום וגם את תפעול המכשיר.
2) Mini Mozni – עולם המיניאטורות שלי. אני ממש מנסה בכל יום לפנות כשעה על מנת ליצור תמונה אחת מעניינת של המיניאטורות. אם אני לא יוצר אני מרגיש תחושת פספוס ומועקה.
 
 

אם לא היית צלם מה היית רוצה לעשות? 

קומיקאי או זמר

  

האם אתה חושב שהמדיה החברתית תרמה לקידום תחום הצילום?

כמו כל דבר, יש כאן פלוסים ומינוסים.
מצד אחד, יש המון ידע זמין שזה דבר מדהים. מצד שני, כל אחד שקנה מצלמה קורא לעצמו "צלם". איפה הגבול? אין לזה באמת תשובה.

 

שתף אותנו בטיפ אישי מהניסיון שלך לצלמים שמתחילים את דרכם בעולם הצילום או שרוצים להתקדם בו 

אל תיתנו לאף אחד לערער אתכם. תלמדו לקבל ביקורת כי רק כך ניתן לצמוח ולהתפתח. תמיד תשאפו קדימה ותציבו לעצמכם אתגרים קשים. ככל שתצלחו אותם, תרגישו תחושת ביטחון עם המצלמה ותרגישו שאתם יכולים ליצור תוכן שונה ומיוחד.

מוזמנים לעקוב אחרי:

פייסבוק
אינסטגרם 

  

   
אהבתם את הראיון עם אודי? מוזמנים לקרוא את הראיון עם צלם ההשראה הקודם – גיל בניסטי | לחצו כאן