פרוייקט המומחים של ארליך – קרן דניאלי

ברוכים הבאים לפרוייקט המומחים של ארליך. בכל פעם נארח כאן צלמים שיספרו לכם על הציוד שאיתו הם עובדים ומדוע בחרו בו. לכבוד הסיפתח קבלו את האחת והיחידה – היא צלמת משפחה וילדים, מעבירה סדנאות לשיווק ופיתוח עסקים בתחום הצילום ומנטורית לצלמים בכל הרמות – גבירותיי ורבותיי, קרן דניאלי. תהנו  🙂
 
 

קצת עליי:

צלמת מומחית בצילומי פורטרטים, הריון, ניו בורן, ילדים, משפחה ועריכות מתקדמות.

מצלמת מ-1995. מ-2015 העברתי עשרות סדנאות ומנטורינג אישיים למאות סטודנטים.

בעלת תואר הנדסאי צילום ומדיה דיגיטלית.

נבחרתי על ידי “קנון ישראל” לכתיבת ביקורת מקצועית למוצרים שלהם.

זוכת פרסי צילום בינלאומים בתחום הניו בורן והמשפחה. הצגתי בתערוכות צילום בינלאומיות בארץ ובחו"ל.

אני מאמינה בצילום פשוט. נקי. צילום נטול תפאורה עמוסת אביזרים, בה המצולם עלול ללכת לאיבוד. אני מאמינה שגם העריכה היא חלק בלתי נפרד מהצילום. השילוב בין השניים מביא לידי ביטוי את המצולמים בצורה אומנותית שונה וייחודית.

אני בטוחה שעל ידי התמדה וישום פעולות נכונות כל עסק יכול להצליח ולהיות רווחי.

 באיזה ציוד את משתמשת?

אני מצלמת בסוני A7R4.

בחרתי במצלמה הזאת משום שהחיישן הוא פול פריים, והטכנולוגיה היא מירורלס. ללא ראי.

למה חיישן פול פריים חשוב לי?

אני מצלמת הרבה באור טבעי. אם זה בחוץ on location, או בבית הלקוח. הרבה פעמים אני נאלצת להתמודד עם תאורה מאתגרת, עד כדי תאורה לא מספיקה. לפעמים אני לא יכולה לפתוח עוד צמצם (אם כי יש כמה אנשים בצילום וכולם צריכים להיות מפוקסים, ואם כי פתחתי אותו עד הסוף), ומגיעה למהירות המינימום של צילום ילדים (אני לא יורדת מ 1/250, כי המתוקים האלו זזים המון!!), ובמצבים כאלו – אני צריכה להעלות את ה ISO.

פה נכנס למשחק גודל החיישן והאיכות שלו. בחיישני פול פריים יש פחות רעש כשמעלים ISO. הרעש פוגע בחדות, ולכן – בצילום שבו החדות כל כך חשובה לי – אני משקיעה בגוף מצלמה טוב כדי שאוכל להעלות את ה ISO כמה שיותר מבלי לפגוע בחדות ובאיכות.

למה בחרתי במירורלס?

אפשרויות המיקוד פשוט מטורפות! כמות נקודות הפוקוס בלתי נגמרת, והתמונות יוצאות חדות בטירוף. כמו כן – אין צורך לכייל יותר עדשות.

בנוסף – הטכנולוגיה מתקדמת לשם, כל הפיתוחים החדשים של חברות הצילום הם לטכנולוגיית מירורלס, לכן בחרתי להשקיע בטכנולוגיה מתפתחת, לעומת טכנולוגיה שמתחילה להינטש. חלק מחברות הצילום כבר הודיעו שלא יפתחו עוד עדשות חדשות לציוד עם ראי, ולכן – לא ארצה שגוף המצלמה שלי בעוד שנה / שנתיים יהיה פחות רלוונטי.

 

עדשות:

לתחילת הדרך ולצילומי סטודיו אני ממליצה מאוד על עדשת 24-70mm f/2.8, או על המקבילה שלה שמותאמת למצלמות מירורלס.

הטווח הרחב של אורך המוקד מאפשר לצלם בחללים יחסית קטנים כמו סטודיו קטן או סלון, והטווח הארוך מאפשר לצלם פורטרטים בצורה מחמיאה ויפה. כמו כן – הצמצם יחסית פתוח, כך שאפשר להכניס מספיק אור (הכל יחסי, כמובן) לחיישן. זו עדשה שמתאימה גם לחללים סגורים, וגם לצילום בחוץ, בעצם – 2 אפשרויות במחיר של עדשה אחת, ולכן אני ממליצה עליה בהתלה.

לצילומי חוץ ופורטרטים אני משתמשת בעדשה Sony 85mm f/1.4 שהיא עדשת טלה. אורך המוקד הארוך יחסית שלה, בשילוב עם הצמצם הפתוח שלה – יוצרים לי ביחד עומק שדה קטן מאוד, וכך נוצר לי הטשטוש היפה ברקע, ובעצם – הפרדה טובה של המצולם שלי מהרקע. באורך המוקד הזה אני יכולה להיות יחסית קרובה למצולם, ולא לצעוק לו מרחוק, כמו בעדשות רחוקות יותר, וכך שומרת על קשר רציף עם המצולמים שלי לאורך הסשן.