צלמת השבוע – תמי בר-שי

צלמת השבוע שלנו עובדת עם לקוחות מסחריים גדולים אבל חולמת לטייל במערב ארה"ב, לישון תחת כיפת השמיים ולא להפסיק לצלם. הכירו את תמי בר-שי. נפגשנו לראיון קצר, תיהנו!

מה מעורר בך השראה? 

אסתטיקה היתה הראשונה שעוררה בי השראה אבל עם השנים היא הפכה להיות מעבר לזה. היום, בפרוייקטים האישיים שלי, אני תמיד מחפשת לצידה גם את ה״שריטה״ שתגרום לי להתחבר לפריים ברמה האישית ולא רק ברמה הויזואלית.

 

 

מי הם הצלמים ששאבת מהם השראה במהלך הקריירה שלך? ואיך זה בא לידי ביטוי בצילומים שלך?

קודם כל אני חייבת המון לשגית זלוף נמיר המופלאה, שהייתה המורה שלי במשך שנה וחצי כשלמדתי ב״סטודיו גברא״. הויכוחים הקטנים שלי איתה בהגשות הם אלו שגרמו לי לחשוב, לחקור ולהבין לאן היא מכוונת אותי. חוץ מזה ומעבר לגוורדיה הנכבדת של הצלמים הגדולים (מסוכנות מגנום והלאה), מאוד אהבתי את העבודות החופשיות של Ben Sasso האמריקאי.

איך את ניגשת ליום צילום? ומהו מבחינתך סט הצילום האולטימטיבי? 

אני לא חושבת שיש לי שיטה מסויימת. בגלל שאני מצלמת כמה תחומים שונים (בעיקר מסחרי, פורטרטורה, תדמית, אופנה ומוזיקה), גם בסטילס וגם בוידאו, כל הפקה נראית שונה וכל סט נראה שונה. מה שכן סט הצילום האידאלי שלי הוא כזה שיש בו צוות של שחקני נשמה שפשוט כיף להעביר איתם את היום וזה בעיני ערך עליון.

 

 

באיזה ציוד את משתמשת באופן שוטף? 

לרוב אני עם שתי מצלמות Nikon Z6 + Nikon D850 ובסטים מורכבים גם עם שלישית Nikon D750. עד לפני שנתיים צילמתי רק עם עדשות פריים אבל מאז שעדשת 70-200mm נכנסה אלי לארסנל אני לא מוותרת עליה אף פעם. לרוב בתיק יש גם 24-70mm, 50mm f/1.4 ולעיתים גם 85mm כגיבוי. התאורה שלי משתנה אבל כרגע לסטילס אני משתמשת ב-GODOX (גם על חשמל וגם על סוללות) ומודיפיירז לפי הסט עצמו (deep dish גדולה / מטריות הפוכות / אוקטה וכו…). לוידאו יש לי פנס רציף טוב. בסטילס אני כמעט ולא משתמשת בחצובה ובוידאו אני המון עם מונופוד.

 

ומהו ציוד החלומות שלך? 

בחלומות? פרופוטו לדיוק מושלם.
בדרך לשם? עוד פנס או שניים של אור רציף וחזק.

 

מה הוא הרגע שבו הבנת שאת במקום הנכון? ומהו הרגע המרגש במיוחד בדרך המקצועית שלך?

מעולם לא חלמתי, ויותר מזה – אפילו לא חשבתי שאהיה צלמת. מבחינתי צילום הוא הרבה מעבר למקצוע ולמקור פרנסה, הוא בראש ובראשונה היכולת שלנו כצלמים להעניק משהו למצולמים שלנו. זיכרון שהם רואים מתי שהם רק רוצים. ברמה האישית היכולת להביע רגש או איזושהי סערה קטנה כגדולה שמתחוללת אצלי בפנים כלפי חוץ, זו יכולת שמרתקת אותי בכל פעם מחדש. באופן ספציפי אני מרגישת ברת-מזל שלפני כמה שנים צילמתי את רונה רמון, מעוררת ההשראה, לצילומי תדמית. אחרי הצילומים רונה בחרה את אחת התמונות כתמונה שתייצג אותה בוויקיפדיה. לא שיערתי לעצמי שחייה יגדעו כך באופן טראגי ושפתאום אראה את התמונה הזו שוב בכל מקום. חזרתי חזרה לסשן הזה ומצאתי תמונות ששמורות אצלי במגירה (ובקרן רמון) שהתוכן שלהן מרגש אותי בכל פעם מחדש עד דמעות. להיות צלם שמנציח ללא יודעין את התמונה הרשמית האחרונה של מצולם זה עצב גדול מאוד. מצד שני זה מוכיח לי את מה שאני חשה לגבי צילום כל הזמן הזה – שזו אחריות גדולה וגם זו זכות אדירה שיש לנו כלפי המצולמים שלנו.

 

אם היית יכולה לצלם כל אדם או דבר בעולם – במה היית בוחר? ולמה? 

החלום שלי הוא לצלם סשן פורטרטורה לדן ריינולדס (הפרונט-מן של אימג׳ין דרגונז). צילמתי כבר 5 הופעות ענקיות שלהם ברחבי העולם עד היום והקשר שלי אליהם הוא הרבה מעבר למוזיקה עצמה. הוא נעוץ בעיקר בהערכה העצומה שיש לי למפעל החיים של דן וכל המאמצים העילאיים שלו להפוך את העולם שלנו לאנושי יותר.

 

 

לו היית יכולה לבחור כל יעד בעולם למטרת צילום, לאן היית נוסעת? 

וואו, כל כך קשה לי לבחור.
בסופו של יום, למרות שאני מפנטזת על יעדים אקזוטיים, הכי הייתי רוצה לקחת קרוואן צנוע עם המשפחה שלי ולחרוש את מרכז ומערב ארצות הברית, העיירות הכי קטנות, לישון מתחת לכוכבים ביוטה, באריזונה, ולא להפסיק לצלם. נופים, אנשים, התרחשויות, הכל.

 

שתפי אותנו בטכניקת צילום שאת מקפידה עליה בצילום שעושה את כל ההבדל

זו לא ממש טכניקה אבל לאחרונה חשבתי על זה שבתחילת דרכי, כסטודנטית, הסתמכתי המון על עריכה. החל מדברים קטנים כמו יישור הפריים ועד דיוק החשיפה. היום אני שמה דגש עצום על צילום הכי מדוייק שאני רק יכולה בהתאם לתנאים, כך שבעוד שעריכה יכולה להקפיץ את הפריים היא בכלל לא הכרחית.

 

מה היית אורזת בתיק הצילום? 

לשם? כנראה ששתי מצלמות, 70-200 מ״מ, 24-70 מ״מ, 50 מ״מ, פלאש AD200pro אחד, רפלקטור 5in1 ואוקטבוקס קטן וחמוד.

 

 

השלימי: הפריים המושלם מבחינתי הוא… 

זה שמרגישים אותו מבפנים.

על איזה פרויקטים את/ה עובד/ת בימים האלה? 

יש כמה במקביל של לקוחות קבועים שלי (עכשיו בפינישים אחרונים של עריכת הקמפיינים של כמה לקוחות מסחריים) ובראש מריצה 2-3 פרוייקטים אישיים שנמצאים כל אחד בשלבים שונים של הפקה.

 

אם לא היית צלמת מה היית רוצה לעשות? 

מאמנת סוסים או ביולוגית ימית. (בפועל הייתי כנראה מנהלת שיווק) 

 

 

האם את חושבת שהמדיה החברתית תרמה לקידום תחום הצילום?