טיפים לצילום שקיעות

מי לא אוהב צילומי שקיעות? מי לא צילם שקיעות בתחילת דרכו כצלם? שלא לדבר על תמונות של צלמי שקיעות מקצועיים שכל תמונה שלהם ממש מושכת אותנו פנימה ואנחנו מרגישים כאילו היינו שם. אבל בדיוק כאן צצה הבעיה הראשונה, מכירים את זה כשאנחנו נמצאים על החוף או במעלה ההר בשקיעה מרהיבה, תופסים את הרגע אבל כאשר אנו מגיעים הביתה התמונות מאכזבות וכשאנחנו משתפים את התמונות ברשת אנחנו צריכים להוסיף "הייתם צריכים להיות שם" אבל משום מה הצופה לא מתרשם במיוחד. 

למה זה קורה?

קצת מידע טכני על טווח דינמי בצילום שקיעות

האשם המרכזי הוא ההבדל בין הדרך בה עובדים העיניים (והמוח) שלנו לבין הטכנולוגיה של המצלמה וההבדל הזה נקרא – טווח דינמי. 

אז מה בעצם ההגדרה של טווח דינמי?

מונח המשמש בתחומים רבים לתיאור היחס בין הערכים המזעריים והמרביים של כמות בת-שינוי, כגון צליל או אור. בצילום אנחנו משתמשים במונח טווח דינמי כדי לתאר את המנעד של האזורים הבהירים והכהים שיש בסצנה נתונה מצד אחד; ומצד שני את היכולת של המצלמה לקלוט את כל המנעד הזה עם פרטים. כלומר, שהחלקים הבהירים לא יהיו "שרופים"/לבנים והחלקים הכהים לא יהיו "אטומים"/שחורים. הטווח הדינמי של העין האנושית מוערך ב-14-10 סטופים של אור, ולעומת זאת מצלמות דיגיטליות מתקדמות מהדגמים החדשים ביותר הן בעלות יכולות טווח דינמי של מעל 14 סטופים.

אם ככה למה עדיין התמונות שיוצאות מהמצלמות הטובות ביותר לא מקבילות למה שהעין רואה? כי ההבדל האמתי הוא בין המוח האנושי למעבד שבמצלמה. גם העין מוגבלת בטווח שהיא יכולה ללכוד, אבל המוח תופר את ה"תמונות" לכדי מה שאנחנו רואים כסצנה עם טווח דינמי גבוה. לעומת זאת, הטכנולוגיה של חיישני המצלמות היום התקדמה מאוד, כמו גם המעבדים שיש במצלמות, ולמעשה הטווח הדינמי כן "מוקלט" בזמן הצילום וקיים בקובץ (RAW כמובן), אבל כוח העיבוד הקיים במצלמה עוד לא שם. לשם כך קיימות טכניקות צילום ועריכה בתוכנות לעיבוד תמונה (וזה נושא למאמר אחר) אותם אנו יכולים לנצל כדי לצלם תמונת שקיעה מרשימה יותר.

איך אנחנו מנצלים את הידע הטכני הזה לצילום מוצלח יותר בזמן שקיעה?

הדבר הראשון שאנחנו צריכים לדעת על שקיעה זה שמבחינה צילומית זוהי סיטואציה קונטרסטית במיוחד בעלת טווח דינמי גבוה מאוד.

מצד אחד, האזור בסצנה שבו נמצאת השמש בהיר במיוחד; מצד שני, החלקים שאור השמש לא מגיע אליהם כמו הצד הפונה אלינו של סלעים, עצים, בניינים וכו' בדרך כלל כהה יותר.

סגנונות בצילום שקיעה

עכשיו אנחנו צריכים לקבל החלטה: האם אנחנו מעוניינים להמחיש את כל הטווח הדינמי של האור שבסצנה ולהעביר תחושה קרובה יותר למה שהעין רואה? או שאנחנו רוצים לנצל טכניקה יצירתית יותר, לצלם בסגנון צללית (Silhouette) ולהדגיש עוד יותר את הצבעים הכתומים-אדומים של השקיעה? הטכניקה לצילום Silhouette דווקא פשוטה יותר ולכן נתחיל מפירוט עליה, צריך לדעת שמד-האור המובנה של המצלמה "מתבלבל" בסצנות קונטרסטיות כמו שקיעה והוא ינסה למצע את החשיפה.

התוצאה היא שקיעה "שרופה" עם צבעים דהויים. אכן, אלה אותם התמונות שאנחנו מנסים לשכנע את הצופים ש"היתה שקיעה מרהיבה" אבל התמונה עצמה לא משכנעת. הפתרון הוא להתעלם ממד-האור של המצלמה, לכוון את פיצוי החשיפה לבערך 2 סטופים של תת חשיפה (כמובן שאי אפשר לומר כאן את המינון המדויק). אם זה לא ברור, צריך לכוון את המצלמה לאחד ממצבי החשיפה הידניים – M, A, T, P – ולא במצב אוטומטי. 

התוצאה תהיה תמונת שקיעה בצבעים עמוקים של אדום וכתום ורוב החלקים "הקרובים" אלינו יהיו כהים עד כדי שחורים.

אם אנו מעוניינים להמחיש יותר את מה שהעין רואה ולמעשה למתוח את הטווח הדינמי השמיש בפריים, פתוחות בפנינו שתי אופציות:

האחת היא שימוש בפילטרים והשנייה היא דירוג חשיפות (Bracketing) ועריכה בסגנון HDR. שימוש בפילטרים הוא למעשה טכניקה עתיקה מאוד שקיימת כמעט מראשית ימי הצילום ומטרתה העיקרית היא בדיוק מה שהוסבר עד עכשיו, שליטה בטווח הדינמי של הסצנה כדי ללכוד בפריים אחד פרטים במלוא המנעד של החלקים הבהירים והכהים. כשמדובר בשקיעות בדרך כלל נעשה שימוש  בפילטרים מסוג Graduated ND, לרוב מדובר במלבני זכוכית שהחצי העליון שלהם כהה יותר (קיימים רמות כהות שונות) וישנה הדרגה עד לחצי התחתון ששקוף (גם כאן יש רמות הדרגה משתנות לפי דגם). מניחים את הפילטר במערכת תפיסה לפילטרים מרובעים ומכוונים את המיקום בהתאם לסצנה, אשר החלק הכהה של הפילטר חוסם את כמות האור הנכנסת מהשמיים הבהירים. מומלץ להשתמש בפונקציית ה-Live View שבמצלמה כדי לדייק במיקום הפילטר ולראות את ההשפעה שלו עוד לפני הצילום.

לגבי טכניקת צילום HDR נקצר כי הנושא דורש מאמר שלם בפני עצמו, העיקרון הוא שאנחנו מצלמים סדרה של חשיפות של אותה סצנה במהירויות תריס משתנות (הצמצם וה-iso נשארים קבועים):

במהירויות תריס גבוהות התמונה חשוכה והפרטים נשמרים בחלקים הבהירים של הפריים, כמו השמיים והשמש עצמה; במהירויות תריס נמוכות התמונה מאוד בהירה והפרטים נשמרים בחלקים הכהים של הפריים, כמו סלעים, בניינים וכו'.

השלב הבא הוא בעריכה בתוכנות עיבוד תמונה ייעודיות היודעות לפי אלגוריתם למזג את החשיפות לקובץ אחד בו יש יותר טווח דינמי שמיש אותו ניתן להגמיש לכדי תוצאה של טווח דינמי גבוה – High Dynamic Range.

טיפים לצילום שקיעה שכדאי לזכור

אלה העקרונות הבסיסיים ביותר, אותם יש להכיר כדי להבין יותר טוב איך עובדת המצלמה שלנו וחשובים מאוד לצילום סצנות כמו שקיעות. להלן מספר טיפים שאולי יישמעו מובנים מאליהם אבל כדאי לזכור אותם כשיוצאים לצלם שקיעה:

* תכננו מראש – כמו בכל צילום מיקום ותזמון יניבו תוצאות טובות יותר, נסו לחפש מראש מקום מעניין עם אלמנטים שישלימו את הפריים ויעגנו את העין, אל תסמכו על השמיים והשמש שיעשו
   לכם את כל העבודה. עקבו אחר מזג האוויר, יום בהיר לא מתאים כל כך לצילום שקיעות, צאו בימים מעוננים (עדיפות לעננות בינונית-גבוהה) – עננים תופסים את האור האחורי של השמש ויש את
   הרגע הזה שבו הם מקבלים מסגרת זהובה-כתומה-ורודה, קסם!

* הגיעו מוקדם ועזבו מאוחר – חלק מהתכנון צריך לקרות בלוקיישן עצמו, נסו להסתובב קצת במקום ואל תפתחו את החצובה מיד, נסו זוויות שונות עד שאתם מוצאים קומפוזיציה שתעבוד הכי
   טוב, כך תהיו מוכנים לרגע הנכון בלי לחץ. מצד שני, אל תעזבו מיד אחרי הרגע של השקיעה עצמה, לפעמים הצבעים הכי טובים מתרחשים אחרי שהשמש כבר מעבר לאופק.

* ציוד – לא לשכוח חצובה וכבל שחרור, שלט כלשהו או אפליקציה לשליטה במצלמות תומכות, זה די מובן מאליו. בנוסף, אל תחסכו גם במגוון העדשות שאתם מביאים, אל תקבעו על עדשות
   רחבות, נסו גם עדשות טלפוטו. השמש תופסת בערך חצי מעלה משדה הראייה שלנו ובעדשה רחבה היא תהיה קטנה מאוד, אם השקיעה היא באזור הררי נסו להרכיב עדשה סביב ה-200 מ"מ
   וצלמו פנורמה של הרכס, ההרים ייראו מסיביים וכך תמחישו את הגרנדיוזיות של הסצנה.

* הכניסו את השמש – כאמור השמש בדרך כלל מופיעה כקטנה מאוד בפריים, אבל בסיטואציה הנכונה היא יכולה להשתלב יפה מאוד.

* הסתירו את השמש – מצד שני, לפעמים כדאי להסתיר אותה, או על ידי ענן, מאחורי סלע גדול או על ידי כך שהיא בכלל לא תהיה בפריים אלא נצלם את מה שקורה לצידה.

* תסתובבו – לפעמים הרגע הנכון לצילום דווקא מואר על ידי השקיעה והוא לא השקיעה עצמה, בטח אם אתם נמצאים עם מישהו אהוב, השקיעה ידועה כ"שעת הזהב" לצילום אנשים.

* איזון לבן – זה הזמן לצאת מהגדרת איזון לבן אוטומטי (AWB), מומלץ לכוון ל-Cloudy או ל-Shade המניבים תוצאות "חמות" יותר שכמובן מתאימות יותר לגווני השקיעה.

* השתקפויות – חפשו משטחים שמהם משתקפים צבעי השקיעה: גופי מים (כמובן), גורדי שחקים, רכבים, מטוסים (כן, התמונה הזאת מהטרמינל כשממתינים לטיסה) ועוד.

* קו האופק – הרבה טעויות יכולות להתרחש בצילום שקיעה אם לא נקפיד על כמה מהטיפים המוזכרים כאן אבל הטעות הבולטת ביותר שהצופה ירגיש בה היא קו אופק עקום,
   הקפידו על פילוס נכון של החצובה. למרבית המצלמות החדשות יש פלס אלקטרוני מובנה, בשלב העריכה וודאו שוב שלא טעיתם, ואם כן, זה הזמן לתקן. דבר נוסף, נסו להימנע ממיקום קו
   האופק במרכז האופקי של הפריים, בהכללה, נסו למקם אותו על אחד השלישים.

צאו לצלם! זה הזמן!

כתבה מאת ג’וש דירובן, צלם פורטרטים ומומחה תאורה של ארליך.