סקירת עדשה Sigma 135mm F/1.8 DG HSM Art

אולי חלקנו כבר התרגלו לפריצת הגבולות המתמדת של יצרנית העדשות Sigma אך הדבר איננו מובן מאליו בכלל.

לפני כחמש שנים חברת Sigma החליטה על החזון מחודש, Global Vision, ומתמקדת בשלוש סדרות של עדשות אשר כולן מיועדות לדור הבא של המצלמות מרובות הפיקסלים ועתירות הרזולוציה;

* Sigma Art – הסידרה היוקרתית של עדשות מספקת דגש רב על ביצועים אופטיים, ללא חסכון במשקל או גודל.

* Simga Sport – סידרת עדשות המיועדת בעיקר לצילום ספורט תוך מתן דגש על ביצועים אופטיים מתוחכמים בדומה לסידרת Art המסייעים ללכידת פעולות.

* Sigma Contemporary – סידרת עדשות בעלת הטכנלוגיות המתקדמות ביותר המספקת ביצועים אופטיים איכותיים וגבוהים תוך מתן דגש על קומפקטיות וניסיון לענות על כל הצרכים.

סידרת העדשות Sigma Art

סדרת ה-Art מיוחדת במינה, כאשר הבשורה האחרונה בסידרה היא עדשה אשר רבים כבר מכתירים כעדשת הפורטרטים הטובה ביותר, או עדשה שתהווה "קלסיקה מודרנית",

הלא היא ה-Sigma 135mm f/1.8 DG HSM Art. לאחרונה העדשה אף זכתה בתואר עדשת הDSLR הטובה ביותר לשנת 2017 בEISA.

אז על מה כל המהומה?

עדשת Sigma 135mm F/1.8 בעלת צמצם מקסימלי ראשון מסוגו באורך מוקד זה – f/1.8, תשעה להבי צמצם ומרחק פוקוס מינימלי של 87.5 ס"מ הראשון מסוגו באורך מוקד זה,

ציפויים חדשניים ועדשות FLD ו-SLD העדשה מייצרת תמונות בעלות רוויית צבעים מעולה, בהירות ונקיות מכל תוצר לווי אופטי (כגון סטיות כרומטיות ופליירים), וכמובן עם Bokeh חלק ומיוחד במינו.

ההפרדה בין המצולם לרקע אליה ניתן להגיע בזכות השילוב בין אורך המוקד של 135mm וצמצם 1.8 מבדיל בין התמונות המופקות מעדשה זו לבין כל תוצאה מעדשה אחרת.

החדות והבהירות (Clarity) המושגים כבר בצמצם הפתוח ביותר, 1.8, הם לא פחות מפנומנליים.

מערכת פוקוס אוטומטי משופר, חלק ושקט

תחום אחד שבו רבים התאכזבו ממנו בעבר עם עדשות Sigma גם זוכה לרענון מתבקש – האוטופוקוס בעדשה זו מהיר, מדויק, חלק ושקט. כמובן, ניתן לצפות לפספוסים בפוקוס,

אבל זה לא יהיה בגלל העדשה אלא כתוצאה טבעית ממה שהיא – באורך מוקד ובצמצם פתוח כאלה עומק השדה הוא מילימטרים בודדים וכל תנועה קטנה של הצלם ו/או המצולם

עשויים לגרום לפספסום בפוקוס. אגב, בהקשר זה כדאי להזכיר שהכלל הידוע לתמונות חדות – מהירות התריס צריכה להיות שווה/או גדולה מאורך המוקד – לא בדיוק תופס בעדשה זו,

אלא יש להגזים קצת. לכן, ובהעדר מייצב תמונה בעדשה, אני ממליץ לא לרדת ממהירות תריס של 1/250 בצילום ללא חצובה.

אפשר לומר שלמרות שיש לעדשה הזו צמצם פתוח ו"מהיר" קשה לקרוא לה אידאלית למצבי אור נמוך, אלא אם כן היא מורכבת על מצלמה עם ביצועי ISO גבוה טובים.

אז למי העדשה הזו מיועדת?

 נתחיל ממי שלא יפיק הרבה ממנה. צלמי סטודיו ביתי או כל מי שמצלם באזורים סגורים וקטנים יתקשה מאוד לצלם יותר מחצי גוף ואולי אף פחות.

לעומת זאת, הצלמים שכן מצלמים בתנאים כאלה וייהנו מאוד מהעדשה הם צלמי/ות הניובורן והתדמית.

מי שייהנה מהביצועים המלאים של העדשה הם צלמי/ות החוץ למיניהם, צלמי חתונה ואירועים, בוקים, פורטרטים וכמובן בעלי סטודיו גדול.

רבים מהמצלמים במצלמות Canon מתלבטים אם לרכוש את העדשה הנ"ל או את Canon 135mm F/2 מסדרה L המוכרת והטובה.

מהבחינה הזו רק נציין כמה יתרונות בולטים של הסיגמא: היא חדה יותר במיוחד קרוב יותר לקצוות, אין לה סטיות כרומטיות ובעיות של פליירינג כמו בCanon,

צמצם פתוח יותר עם ביצועים פנטסטיים כבר במקסימום, מרחק פוקוס מינימלי  של 87.5mm קרוב יותר, תשעה להבי צמצם (לעומת 8 בCanon) ואטימות למזג אוויר.

עם זאת, היא כבדה יותר, במשקל ובמחיר.

צלמים רבים גם מתלבטים בין העדשה הנ"ל לבין קנייה של עדשת 70-200mm f/2.8, ניתן להמשיל את זה להבדל בין מכונית ספורט לרכב עבודה בהתאמה.

מי שכבר יש לו עדשת 70-200mm f/2.8 ייהנה מהלוק המיוחד שהעדשה הזו מפיקה והיא בהחלט תוסיף לו. למי שעדיין אין, ייתכן שראוי להקדים את ה-70-200,

לוודאי בגרסה מיוצבת, שכאמור חסר בסיגמא. אבל שוב, מי שמעוניין בייחוד על גבי ורסטיליות ישמח מאוד ממה שעדשת Sigma תעניק לו.

ולסיום, גילוי נאות: אני כבר נשביתי בקסם של העדשה ורכשתי אחת.