בלוג צילום
למה אני כל כך אוהב את מצלמת הפוג'י שלי?
אני מאד אוהב לצלם, צילמתי שנים בהמון סוגים של מצלמות, רובן מצלמות לא דיגיטליות. אבל הזמן, הילדים, החיים ובעיקר המשקל על הגב גרמו לי להשאיר את הציוד בבית ולצאת לא עלינו עם המצלמה הכי טובה (ע"פ סטיב ג'ובס) בכיס – כן כן מכור IPhone.
הטכנולוגיה השתפרה והתקדמה ומצלמות ללא מראה פרצו את תקרת הזכוכית, חברות כמו Sony ו Panasonic החלו להוציא מצלמות שנתנו ונותנות פייט רציני ליצרניות המצלמות המסורתיות. כל אחת מהחברות מייצרת מצלמות נפלאות אבל בסופו של דבר כל מצלמה עובדת על אותו סגנון סנסור, שנותן תמונה טובה אבל בסופו של דבר המראה שלה הוא דיגיטלי. חברת Fuji לא נשארה חייבת ויצאה עם דור ההמשך של מצלמות ה X-T, מצלמות ה X-T2, בעלות חיישן 24 מגה פיקסל מודרני, יכולות וידאו שלא נופלות מהיכולות של Sony, סוללה חזקה ומקום לשני כרטיסי זיכרון.
לא יוצא מהבית בלי מצלמת הפוג'י שלי
היו לי הרבה מצלמות דיגיטליות מחברות שונות, אבל המצלמה שאיתה אני כמעט תמיד יוצא מהבית היא מצלמת הפוג'י הישנה שלי. על הנייר היה לה פחות מגה פיקסל ממצלמת Sony ללא מראה שלי וגם יכולות הוידאו שלה היו מוגבלות יותר אבל וזה אבל גדול, מנעד הגוונים שלה, הטווח הדינמי, המראה של התוצאה הסופית ישירות מהמצלמה והסגולים שלה, אוי הסגולים המעלפים שלה.
לFuji יש היסטוריה עשירה ביותר בעולם הצילום עם סרטי צילום מדהימים כמו ה-VELVIA הקונטרסטי והעשיר ועוד הרבה סרטי צילום מדהימים. אם המעבר לעידן הדיגיטלי החליטה פוג'י לנסות ולשמר את המראה הטבעי גם בסנסורים שלה וגם בעולם הדיגיטלי לFuji לא חסר קילומטראז' עם מצלמות שמבוססות על גופי Nikon אך עם טכנולוגית חיישן SR שלהם שממנו לימים התפתח חיישן ה X-TRANS.
הפילוסופיה של פוג'י
כדי להבין מה עשתה חברת Fuji, אנחנו צריכים להבין את החשיבה של פוג'י או הפילוסופיה שלה בנוגע לתמונה; המטרה הראשונה הייתה להתגבר על בעיית הרעש ממנה כל צלם כמעט בעולם הדיגיטלי שנובע מכל מני סיבות ביניהן צפיפות הפיקסלים וגודלם, לא סתם מצלמה עם 50 מגה-פיקסל תתפקד פחות טוב ממצלמה עם 12 מגה פיקסל בחושך. המטרה השנייה – לתת מראה יותר טבעי לתמונה, בסרט צילום נמרחת אמולסיה על הסרט שמורכבת מחלקיקים, חלקם גדולים יותר וחלקם פחות שיוצרים יחד מראה אחיד וטבעי של התמונה. צריך לזכור שגם פיתוח תמונה על נייר כימי כמו בסרט הצילום נעשה על אמולסיה כך שהתוצאה יוצאת יותר חלקה ואחידה. לעומת זאת, הדפסה דיגיטלית כמו גם הצילום הדיגיטלי נעשה בשיטה של הדפסת נקודות על הדף אחת אחרי השנייה כך שהמראה אולי יפה אך מקרוב אנו יכולים לראות את אותם ארטיפקטים או קצוות משוננים של הקובץ הדיגיטלי. Fuji רצתה לשחזר את המראה הטבעי (אנלוגי) הזה בסנסורים שלה וביצעה פיתוח של סנסור ועליו פיקסלים גדולים וקטנים שמדמים מאד את המראה האנלוגי. בנוסף הם עיצבו את הפיקסלים בצורת משושה ולא בצורת עיגול כך שיש פחות "שטח מת" בין הפיקסלים עצמם. יתרון נוסף למבנה זה של פיקסלים הוא שבתנאי אור טובים, הפיקסלים הקטנים עובדים רגיל והגדולים צורכים פחות אנרגיה ואילו בתנאי אור קשים הפיקסלים הקטנים צורכים מעט יותר אנרגיה והגדולים צורכים את האנרגיה שהם צריכים. כך נוצר מצב שהחיישן לא מתאמץ יותר מידי ויש פחות השראה חשמלית ונחשו מה? פחות רעש דיגיטלי בISO גבוה. אבל שם לא נגמר הסיפור ובנוסף למבנה הפיזי של הפיקסלים שינתה פוג'י את הסידור של הפילטר על הסנסור מסידור BAYER של שורות ירוק ואדום ושורות ירוק וכחול לסידור של ירוקים כחולים ואדומים בצורה מעט יותר אקראית שמנסה לדמות את קולטני הצבע בעין או מדוכים, כי גם בעין האנושית אותם קולטנים לא מסודרים באותה צורה.
התוצאה, כבר בדורות הראשונים של הסנסור הזה היתה מדהימה, המראה של התמונה היה משמעותית אחיד וחלק יותר מתמונות של חברות מתחרות. כמות הרעש לפיקסל הייתה נמוכה יותר הודות לגדלי הפיקסלים, השונים. בנוסף בגלל הסידור של הפיקסלים בגדלים שונים אפקט ה-MOIRE משמעותית עדין יותר במצלמות פוג'י. סידור של הפילטר בצורה לא אחידה של צבעי ה-RGB וכמובן המעבד המדהים של Fuji אנחנו מקבלים קשת גוונים מאד רחבה וסגולים הרבה יותר חיים מאחר והפיקסלים הכחולים והאדומים במצלמה צמודים יותר מבמצלמות אחרות. כמו כן חישוב הצבע של החיישן מבוצע לפי קבוצות של 6X6 פיקסלים לעומת 2X2 בחיישנים רגילים, מה שמאפשר חישוב צבע טוב יותר.
עיצוב הרטרו והגימור של מצלמות פוג'י
טכנולוגיה לחוד ושימושיות לחוד ועד כמה שהטכנולוגיה חשובה אני אוהב לא פחות את החשיבה של Fuji, מהרגע הראשון המצלמה מעוצבת במראה רטרו עם כפתורי נתונים וצמצם כמו פעם, לא גלגלות מעייפות ומבלבלות של צמצם ותריס. הטבעת על העדשה היא עבור הצמצם, הגלגל על המצלמה לתריס וגלגלת לסטיות חשיפה, כך שבמבט חטוף אני כבר יודע את מצב המצלמה ואין צורך להסתכל על המסך ולשכוח את הנתונים כי אני מתמקד בתמונה. תיקחו את ה X-Pro2 ליד ומיד תרגישו את החיבור ל Robert Capa. בנוסף, העינית משולבת אופטית ודיגיטלית תגרום לכם להרגיש כמו צלמי הרחוב המקוריים, הן גם לא נראות מאיימות כמו מצלמות הרפלקס – סביר שעובר אורח ברחוב לא יגיב כאשר רואה צלם עם מצלמת פוג'י, כשם שיגיב למצלמת Canon או Nikon. אני התחלתי לצלם בעולם האנלוגי ואם יש משהו שחסר לי חוץ מריחות המפתח והפיקסר זו התחושה המכנית של המצלמה. לתפוס את העדשה ואינסטינקטיבית לדעת באיזה צמצם אני בלי להסתכל על המסך. אם כבר להראות יכולות, כל חברה שמכבדת את עצמה יצרה מצלמת פול פריים כדי לענות על דרישות הצלמים. החליטה פוג׳י ללכת על זה ובגדול, גדול מאד. פילוסופיה (מת על זה) במקום לייצר עוד פול פריים טובה החליטה פוג׳י לתת מענה איכותי ובדמות ה Gfx-50s מצלמת מדיום פורמט לא מסורבלת לכל אותם צלמי נוף וסטודיו שמעוניינים לקבל תוצאה באמת איכותית. גם לקנון יש מצלמת 50 מגה פיקסל אבל פיקסלים לחוד ויכולות לחוד – כל צלם מתחיל יודע שאם נפזר את הפיקסלים על חיישן גדול יותר, התוצאה תהיה יפה יותר, תשלבו את הגודל עם הטכנולוגיה ועכשיו רק תדמיינו לאן אפשר לקחת את התמונות שלכם.
האופטיקה של מצלמות פוג'י
לכל החבילה הזו צריך אופטיקה מהממת, חדה ואיכותית. Fuji היא חברה עם מוניטין נרחב בתחום האופטיקה, עם עדשות אנמורפיות לקולנוע וגם עדשות רגילות – כל עדשה איכותית ובנויה ברמה גבוהה כיאה להיסטוריה של החברה. במרבית הפעמים כולנו מתייחסים לעדשות קיט בזלזול, לרוב בצדק אך אם תיקחו את עדשת ה Kit 18-55mm F/2.8 ונראה אתכם אומרים אותו הדבר. פוג׳י לוקחת כל עדשה ועדשה ברצינות, עדשה פשוטה כמו ה 23mm f/2 קטנה ואיכותית או ה 56mm f/1.2 שנחשבת לאחת מהעדשות החדות והיפות שיש. בנוסף לאיכות חשוב לציין שמגוון העדשות של פוג׳י משמעותית רחב יותר משל המתחרה הישירה שלה (Sony) גם במגוון וגם עדשות עם צמצמים פתוחים יותר.
לאט אבל בטוח
פוג׳י היא חברה שלא ממהרת להוציא כל שנה או פחות מצלמה, אלא מחשבת את צעדיה ובוחרת להוציא מצלמות בקצב איטי יותר ובמקום לצאת עם מעט חידושים מינוריים כל כמה חודשים, החברה בחרה להקשיב ללקוחותיה ולשדרג ולעדכן את תוכנת המצלמה בהתאם לדרישות אלה. כך שניתן לראות מצלמות חדשות שיצאו זה עתה לצד עדכוני קשוחה למצלמות שמזמן ירדו מפסי הייצור. בעידן בו אנחנו מצד אחד מנסים לרוץ קדימה והחברות מנסות לפתות אותנו חדשות לבקרים במוצרים חדשים, ומצד שני אנו נדרשים לחסוך ולשמור על הסביבה. נראית לי גישה זו של שימור הקיים ועדכונו כגישה מבורכת שהייתי רוצה לראות יותר. אנחנו חיים בתקופה של תמורות טכנולוגיות רבות וכל חברה מציגה את הדרך והפילוסופיה שלה לעיבוד תמונה, לשימוש במצלמה ולפיתוחה. כמו כולם גם אני מתבונן ובוחן כל חברה וזה לא שאני קובע שלפוג'י יש את חיישן הכי טוב אלא שמבחינתי החיישן הזה משלב יכולות עיבוד צבע, עיבוד רעש ורישות (MOIRE) נמוך בשילוב הכי נעים לעין שלי.
למעבר לצפייה במצלמות ועדשות Fuji
הכותב והצלם הוא עופר אשל, מנהל שירות הלקוחות של ארליך, בעל ניסיון של כ-23 שנים בעולם הצילום.
לעוד צילומים של עופר, היכנסו
