העדשה הכי טובה לצילום פורטרטים?

צלם התרבויות עודד וגנשטיין עושה קצת סדר בבלאגן, בפוסט חדש על השיקולים שיש לקחת בחשבון שקונים עדשת פורטרטים. חלקם יהיו מוכרים לכם, אך אחרים, מפתיעים למדיי…שווה קריאה!

"אני אוהב לצלם פורטרטים, אז איזו עדשה הכי כדאי לי לקנות?" היא שאלה שאני נשאל לעתים קרובות על ידי התלמידים שלי. ובאמת, המבחר כל כך עצום ומבלבל, שלפעמים אנו מוצאים את עצמנו יוצאים ל "מסע של התלבטות", בו אנו שומעים הרבה דעות מהרבה אנשים, מה שרק הופך את ההחלטה לקשה יותר.

אז אפשר כמובן לקרוא ביקורות, לעשות השוואות, להתעמק במבנה הטכני של העדשה ובמספר העלעלים שלה, אך אני אבקש שנתחיל במקום פשוט הרבה יותר. אני מבקש ש נמחק את השאלה "איזו עדשה הכי טובה?" ונחליף אותה בשאלה – איזו עדשה הכי מתאימה לי?"

 לכל אחד מאיתנו צרכים אחרים, ברגע שתבינו את הצרכים שלכם, החלטת העדשה האולטימטיבית תהיה קלה לכם הרבה יותר. הנה כמה נקודות ששווה לחשוב עליהן לפני הרכישה הבאה.

קשגר, סין

EF 85mm f/1.8 USM

החלטה ראשונה – באיזו דרך אני אוהב לצלם אנשים?

האופן שבו אתם אוהבים לצלם, משפיע באופן ישיר על מה שנדרש מציוד הצילום שלכם.

נאמר שאתם מעדיפים לצלם פורטרט ללא דיאלוג עם המצולם, באופן כזה שהמצולם לא מודע לתהליך הצילום (למשל בצילום רחוב או עיתונות). במקרה שכזה, נכון יהיה לבחור בעדשה מקרבת (tele), כזו שתאפשר צילום מרחוק. כמה רחוק זו כבר החלטה שלכם, אך אפשר לקחת בחשבון עדשות להן אורך מוקד גדול מ 50 מ"מ. לדוגמא: עדשת 70-200 מ"מ, עדשת 85 מ"מ, עדשת 24-105 מ"מ וכ"ו. עדשות אלו, יאפשרו לכם לתפוס את הרגע, מבלי לקחת חלק בסיטואציה.

לעומת זאת, אם אתם אוהבים לצלם פורטרט שהוא תוך דיאלוג עם המצולם, בין אם זה בגלל שהמצולם הוא גם מזמין הצילומים (צילום חתונות, צילום סטודיו, צילום הריון ומשפחה וכ"ו) ובין אם מדובר בקשר ספונטני עם מצולם חולף ברחוב, במקרה הזה, אין לכם צורך להשתמש בעדשה עם אורך מוקד גדול. עדשות מסוג זה עלולות להיות גדולות וכבדות ובמקרה הנ"ל, אולי אין צורך בהן. במקרה הזה אולי נכון להשתמש בעדשות עם אורך מוקד רחב או בינוני, רק כדוגמא: עדשת 50 מ"מ (קבועה), 35 מ"מ (קבועה), 24-70 מ"מ, 16-35 מ"מ או 17-55 מ"מ (לבעלי מצלמות הקרופ).

סינפווגוס, קובה

EF 24-70mm f2.8L II USM

תרגיל יצירתי – לצאת מאזור הנוחות שלנו – דחיפה ליצירתיות

לכל אחד מאתנו יש את אזור הנוחות שלו או שלה –  הדברים שאנחנו אוהבים לעשות, הנושאים שאנחנו אוהבים לצלם והציוד שאנחנו אוהבים לעבוד איתו. הבעיה שאזור הנוחות לעתים קרובות מביא לקיבעון ולפגיעה ביצירתיות. בתרגיל הבא אמליץ לכם לשקול שימוש בעדשה שתכריח אתכם לצאת מאזור הנוחות שלכם ובכך, תכריח אתכם להביא תמונות "אחרות" ובתקווה, טובות יותר.

סיפור קצר על אזור הנוחות שלי בצעדיי הראשונים בעולם הצילום, התנסיתי כמעט בכל ז'אנר צילומי. ממאקרו ועד אופנה ונופים. בשלב מסוים, הבנתי כי אני אוהב צילום אנשים. אבל הייתה לי בעיה להתקרב – החשש לפגוע ולחדור לפרטיות הקשה עליי. אך הייתה לי "בעיה". העדשה היחידה שהייתה לי הייתה עדשה ישנה שקיבלתי מאחי והיא 28 מ"מ (קבועה). זו כמעט והכריחה אותי לצלם אנשים מקרוב "הודות" לאורך המוקד הקצר והמוגבל שלה. בזכותה, ועם הזמן, למדתי כיצד ליצור קשר עם אנשים וכיצד להשתמש במצלמה ככלי לדיאלוג.

מדוע זה קשור לאזור הנוחות אתם שואלים? נאמר שהייתה לי עדשה נוחה. כמו שרציתי. כזו שמאפשרת לי להתקרב לאנשים בעזרת הזום ולא בעזרת התקרבות פיזית, תוך דיאלוג. במקרה זה, כנראה שלא הייתי לומד לעולם לצלם אנשים מקרוב תוך יצירת קשר עימם  אבל דווקא העדשה הזו, הכריחה אותי בגלל המגבלות שלה, לפתח מיומנות שהפכה עם הזמן לסגנון – היום אני אוהב לצלם אנשים מקרוב תוך שיחה איתם ואפשר לומר שהרבה מזה בזכות אותה עדשה רחבה וקבועה.

החלטה שנייה – כמה גמישות אני דורש מהעדשה?

כשמדברים על עדשות ועל אורכי מוקד, נהוג לחשוב במונחים של גמישות וורסטיליות. מהי עדשה גמישה? עדשה שמאפשרת טווח גדול של אורך מוקד. למשל , 24-105, 18-200, 70-300 וכ"ו. העדשות הללו, יתרונן הוא ביכולת לצלם מגוון רחב של קומפוזיציות פורטרט. מפורטרט סביבתי, שמציג את האדם וסביבתו ועד צילום תקריב (קלוז אפ) של פניו של האדם בלבד. אבל, במרבית המקרים (לא בכל העדשות), ככל שטווח העדשה מצומצם יותר (פחות טווח של אורך מוקד), כך האיכות האופטית שלה תעלה. כך שהעדשות שנחשבות החדות ביותר הן העדשות הקבועות (prime), אלו שלא מאפשרות שינוי של אורך המוקד. יתרונן – איכות אופטית, אך חסרונן – צריך להזיז בהן את הרגליים. לכן דעו "לא ניתן לאכול את כל העוגה"  ועלינו להחליט על האיזון שבין נוחות וגמישות לבין "מומחיות" וחדות אופטית.

לכל אחד מאיתנו יש את אזור הנוחות –  הדברים שאנחנו אוהבים לעשות, הנושאים שאנחנו אוהבים לצלם והציוד שאנחנו אוהבים לעבוד איתו. הבעיה שאזור הנוחות לעתים קרובות מביא לקיבעון ולפגיעה ביצירתיות. בתרגיל הבא אמליץ לכם לשקול שימוש בעדשה שתכריח אתכם לצאת מאזור הנוחות שלכם ובכך, תכריח אתכם להביא תמונות "אחרות" ובתקווה, טובות יותר.

רגילים לצלם בעדשת Tele (אנשים או בע"ח)? למה לא ללכת על עדשה אולטרה רחבה וההפך.

גוג'ראט, הודו

EF-S 17-55mm f/2.8 IS USM

החלטה שלישית – מה עוד חשוב לי?

פרמטרים כמו משקל, גודל ואפילו נראות יכולים להיות משמעותיים מאד עבור צלם האנשים המטייל. האם אתם בדרך לטיול טרקים בו סוחבים את ציוד הצילום על הגב במשך ימים? קחו בחשבון, שבמקרה הזה, כל גרם הוא חשוב. לכן, בדקו את משקל העדשה.

האם אתם מסתובבים במקומות שעדיף שלא להיראות בהם עם עדשה גדולה? אולי שווה לבחור בעדשת פריים קצרה וקומפקטית. כזו שלא תמשוך תשומת לב גדולה ברחוב.  לפני רכישה של עדשה חדשה, הציצו בנתונים הטכניים שלה. שם תוכלו לגלות כל מה שחשוב לכם לגבי הגודל והמשקל.

החלטה רביעית – איזה צמצם דרוש לי?

הצמצם הינו חריר הנמצא בגוף העדשה וגודלו משפיע על שני אלמנטים עיקריים שחשוב שנביא בחשבון. האחד, היכולת של העדשה לצלם בתנאי תאורה נמוכים והשני, היכולת של העדשה ליצור עומק שדה (מרחב חדות) רדוד. כאשר אתם מתלבטים על עדשה, חשוב לברר את מספר ה F שלה (הצמצם הפתוח ביותר הקיים בה) וככל שמספר ה F יהיה נמוך יותר כך, תוכלו לצלם בתנאי תאורה חשוכים יותר + לרדד את עומק השדה (מה שיכול לבוא לידי ביטוי בצילום פורטרט בו הפנים חדות והרקע מטושטש ומחמיא). ככל שמספר הF  קטן יותר, כך בדרך כלל העדשה תהיה יקרה יותר. אז איזה צמצם דרוש לכם? האם אפשר להסתפק בF4 או ששווה להשקיע ב F 2.8? בוודאי שהאופציה השנייה תהיה טובה יותר, אך זו שאלה שהיא למעשה שאלה של השקעה כספית ואת זה רק אתם יודעים להגיד. מה שמוביל אותנו לשיקול האחרון

הוואנה, קובה

EF 24-70mm f2.8L II USM

חשוב לציין:

כמובן שלא נגענו בשיקול נוסף וחשוב, הוא השיקול הכלכלי. אך מאחר שמדובר בשיקול אישי וסובייקטיבי איני מוצא את הצורך להרחיב עליו. על כל אחד לקבל את ההחלטה על הסכום שנכון לו להשקיע, בהתאם כמובן לתמורה העתידית שהוא יקבל מהציוד שנרכש.

במה אני מצלם?

אני מצלם כיום את כל העבודות שלי עם עדשה אחת ויחידה שאני פשוט מאוהב בה והיא ה 24-70 F2.8 II , היא מאפשרת לי את הגמישות של עדשת זום, עם חדות של עדשת פריים.

בארדה, הודו

EF 85mm f/1.8 USM

שלכם, עודד וצוות ארליך.

צילומים: ODED WAGENSTEIN PHOTOGRAPHY