5 טיפים שישדרגו לכם את הקומפוזיציה בצילום נוף

כמה פעמים יצא לכם לטייל בחו"ל או בארץ, לבד או עם משפחה, להגיע למקום מיוחד עם נוף מדהים אבל להתבאס שהתמונות שצילמתם לא מצליחות להעביר את היופי המרהיב של המקום?

ביקשנו מצלם הטבע תומר רצאבי, ממובילי תחום צילום הנוף בישראל את הטיפים הכי חשובים בקומפוזיציה שישדרגו לכם כל תמונת נוף!

כמו בכל תחום בעולם הצילום, בצילום נוף יש מספר דגשים וקווים מנחים מיוחדים לתחום הזה שישפרו לכם את העניין והקומפוזיציה של תמונות נוף.

חשוב לזכור שאלו קווים מנחים והם אינם "חוקים", לא תמיד נוכל למצוא וליישם כל אחד מהם בהתאם לשטח כמובן. תרגול והבנה של הדגשים הללו ישפר לכם

את הראייה הצילומית במהלך הזמן ויעזור לכם ליישם אותם בקלות ובהמשך גם לפתח סגנון אישי משלכם.

1. פורגראונד (קדמת התמונה) ועוגן:

בצילום נוף בעדשות רחבות קדמת התמונה (או בשמו הלועזי Foreground, נתייחס אליו באופן כללי כאזור השליש התחתון של התמונה) הוא אחד האזורים הכי בולטים ומודגשים ולכן מאוד חשוב שהוא יהיה מעניין וימשוך את העין של הצופה לתמונה.

אלמנט מאוד חזק שיעזור לכם לעשות את זה נקרא "עוגן" – עוגן הוא בעצם שם כללי לאובייקט בולט ומעניין בשטח אותו נמקם בפורגראונד כדי ליצור עניין ולמשוך את העין של הצופה פנימה לתמונה.

כדי שעוגן יהיה מספיק חזק צריך שיהיו לו כמה תכונות חשובות: הוא צריך להיות בעל צורה מוגדרת ושלם בתמונה, הוא צריך להיות בולט מהסביבה שלו (בצבע, תאורה, טקסטורה) וצריך שיהיה לו מספיק נפח/גודל בפורגראונד.

בתמונה הזו לדוגמה שצולמה בים המלח, העוגן הוא הבולען. שימו לב שיש לו צורה מוגדרת, הוא שלם בתמונה ולא חתוך מאף כיוון, יש לו די הרבה נפח בפורגאונד והוא מאוד בולט כיון שהוא כהה וחלק יחסית לסביבה שלו שהיא יותר בהירה ובעלת טקסטורה.

בתמונה הזו שצולמה בחוף פלמחים העוגן הוא הסלע.

2. טקסטורות בקרקע:

טקסטורות ואלמנטים מיוחדים בקרקע גם הם יכולים לעשות את הפורגאונד מאוד מעניין ולהכניס את העין של הצופה לתמונה. דוגמאות לכך יכולים להיות שברים של קרקע בוצית במדבר, קרח ואפילו טקסטורות של חול.

טקסטורות יכולות גם להשתלב נהדר עם עוגנים או הולכות עין.

בתמונה הזו שצולמה ב DeadVeli בנמיביה הטקסטורות בקרקע יוצרות את העניין הפורגראונד ומכניסות את העין פנימה.

בתמונה הזו שצולמה בים המלח בזריחה גם תוכלו לראות את הטקסטורות הבולטות שאף מהוות מעיין "עוגנים" ועושות עניין בפורגראונד.

3. הולכת עין:

הולכת עין טובה מאפשרת לצופה "לנוע" בתמונה בצורה נוחה ומעניינת בין חלקי התמונה. הולכות עין יכולות להיות כל אלמנט ברור שיוליך את העין של הצופה כמו שביל, נחל או אלמנטים אחרים. הולכות עין

עובדות טוב במיוחד כשהן מתחילות מהפינות של התמונה (או קרוב לפינות) ומוליכות את העין בצורה אלכסונית פנימה לכיוון הרקע. ההולכה האלכסונית בעצם מאפשרת לצופה לטייל בתוך התמונה גם מהחלק התחתון (פורגראונד) פנימה לחלק העליון (רקע) וגם מצד לצד ולכן היא מאוד חזקה. באופן כללי הולכות עין יכולות להוות עניין בפורגאונד בפני עצמן, וגם להשתלב יחד עם עוגן.

בתמונה הזו שצולמה בתצפית על קרחון Aletsch בשוויץ הקרחון עצמו מוליך את העין מאזור הפינה השמאלית התחתונה לאזור ההרים ברקע. שימו לב שההולכה לוקחת את העין מצד שמאל לצד ימין וגם מלמטה למעלה.

בתמונה הזו שצולמה באיסלנד, המריחה של קצף הגלים מוליכה את העין פנימה ומשתלבת יחד עם הקרחונים על החוף שהם העוגנים.

4. רקע:

לאחר הכניסה לתמונה ואולי גם הולכה, הצופה בסופו של דבר מגיע גם לרקע וחשוב שגם הוא יהיה מעניין ויחמיא לתמונה. בתמונות נוף כמעט תמיד מכניסים רקע, הוא יכול להיות חלק גדול מהתמונה אם הוא מעניין מאוד, או שהוא יכול להיות יותר קטן אם הוא פחות מעניין.

לא תמיד יהיה לנו רקע מעניין בשטח כי בטבע אין לנו שליטה על מה שקורה, אבל באיזו סיטואציה שנהיה נשתדל לחפש את הרקע היותר מעניין ואותו לקמפז בתמונה בהתאם לפורגראונד. לפעמים נצא לשטח לצלם דוקא בצורה מתוכננת מראש בגלל שיהיה סיכוי לרקע מעניין כמו שקיעה או זריחה יפה עם עננות, סופת ברקים או זוהר צפוני!

בתמונה הזו שצולמה בחוף הבונים תוכלו לראות שיש די הרבה רקע, באותו הערב הייתה עננות מאוד יפה בגבהים שונים שקיבלה צבעים מיוחדים באור השקיעה.

בתמונה הזו שצולמה באיסלנד הרקע תופס את רוב התמונה ואפשר לראות בו זוהר צפוני חזק מאוד ובצבעים שונים.

5. אוריינטציה של התמונה:

לבחירה של צילום התמונה באוריינטצית רוחב או אורך יש הרבה משמעות מבחינת הקומפוזיציה. באופן כללי, אין חוק למה יותר או פחות מתאים ואתם תמצאו תמונות של נופים בשתי הצורות.

לתמונת רוחב יש יתרון שהיא מראה זוית ראיה גדולה בצדדים, אך מכניסה פחות קרקע ורקע. בתמונת אורך לעומת זאת נכנס לנו הרבה קרקע ורקע, אך פחות מהצדדים. הבחירה של האוריינטציה תלויה לרוב באלמנטים

שיש בתמונה והצורה שלהם ובעיקר אם התמונה תהיה ממוקדת באלמנטים הללו בצורה מחמיאה ותרכז את הקומפוזיציה בצורה נכונה ולא תכניס אזורים פחות מעניינים. הכי חשוב לזכור שעדיף לצלם בשטח את התמונות

בשתי הצורות, אם אנחנו לא בטוחים מה עדיף, ולהחליט לאחר מכן כדי שיהיו לנו את כל האפשרויות.

בתמונה הזו שצולמה בשמורת Sossuvlei בנמיביה בחרתי באוריינטצית אורך כדי להדגיש את קו הרכס המתעקל והעולה של הדיונה שמוליך את העין.

זה היה יכול לעבוד לא רע באורינטיציית רוחב, אבל הצדדים היו פחות מעניינים וזה מאוד מיקד את הקומפוזיציה.

בתמונה הזו שצולמה באגם קארצה בדולומיטים באיטליה בחרתי בתמונות רוחב כדי להדגיש אלמנטים רוחביים בתמונה כמו היער ורכס ההרים ברקע.

תומר רצאבי – צלם נופים ובעלי חיים, ממובילי תחום צילום הנוף בישראל. בעלים של חברת Wild Travel – טיולי טבע, הרפתקאות וצילום. מדריך טיולים וצילום בעל ותק, ידע עשיר וניסיון הדרכה של מאות תלמידים ומטיילים.