על אהבה, רכיבה ומצלמה טובה | עופר אשל כותב למגזין WeRide

בגיליון האחרון (אפריל 2016) של מגזין האופניים WeRide מנהל החנות האהוב שלנו, עופר אשל, התארח וסיפר לקוראים כיצד הוא מצליח לשלב את שתי התשוקות הגדולות שלו: צילום ורכיבה על אופניים. מוזמנים לקרוא וליהנות.

אני משוגע על האופניים שלי.

כשאני יוצא לקניות בסופר, לסידורים או אפילו לביקור אצל הרופא עם 40 מעלות חום, ההתלבטות שלי היא לא בין הקטנוע לרכב, אלא בין הפיקסי (שהרכבתי לבד) לכביש-אורבני (שגם הרכבתי לבד). לטיול בשדות ליד הבית שלי אני עולה על הג'יאנט הארד-טייל הישנים שלי ושוכח מהכל. מכירים את ההרגשה, נכון? קוראים לזה אהבה. העניין הוא, שיש לי עוד אחת כזאת – לצילום, וכמו בכל משולש אוהבים מרגש, גם פה יש כמה סיבוכים.

האתגר הראשון שנתקלתי בו כשניסיתי לשלב בין הרכיבה לצילום, הוא הרצון לצלם בזמן רכיבה באיכות גבוהה. התירוץ הוא כמובן הצורך "לתעד" את הדרך, אבל כל רוכב יודע כמה זה כייף לראות מה הצלחנו לעשות ברכיבה, איך נכנסנו לזווית ההיא בירידה החדה או באיזה קלות תמרנו בין פקקי המכוניות בעיר. הפתרון לעניין הזה הוא (בטח ניחשתם) מצלמת גו-פרו. אני משתמש במצלמת GoPro Black, באמצעותה גם תיעדתי את השיפוצים והשידרוגים שביצעתי לאופניים. אני מחבר אותה לכידון בעזרת מחבר Joby Action Bike Mount שחוסך לי חיבור נוסף למד קאדנס באימון או פנס שמתחבר בהברגה למחבר וכך הכידון נשאר יחסית פנוי. הגו-פרו בלאק מצלמת באיכות מדהימה של 4K את הדרך, ופותרת עבורי את הבעיה הראשונה.

אבל מה קורה כשאני רוצה לעצור ולצלם רגע יפה בצד הדרך או דבוקה של רוכבים שעוברים מולי בקצב מהיר?

הגופרו פשוט לא מתאימה לצילום שכזה. כאן מתעורר הצורך במצלמה מקצועית והאתגר השני של צילום ברכיבה – המשקל. עד לא מזמן הסתובבתי עם מצלמת רפלקס גדולה ומסורבלת כיאה לצלם רציני, אך תודות להתפתחויות טכנולוגיות מדהימות בעולם הצילום עברתי למצלמת סוני מירורלס (חסרת-מראה). מצלמות אלו, למי שלא מכיר, הן למעשה השלב הבא באבולוציית המצלמות המקצועיות. הן מאפשרות צילום איכותי כמו מצלמות ריפלקס היות ויש להן את אותו החיישן, אך קלות מהן ב-30 עד 60 אחוז (תלוי בדגם) תודות להורדת בית המראה והמכניקה שלו.

הסרת החלקים הנעים במצלמות המירורלס תרמה לא רק לפתרון בעיית המשקל, אלא גם לעמידות של המצלמה. זה לא אומר שאני הולך לנסות לפרק איתה קראנק, אבל זה בהחלט הופך את המצלמה לעמידה יותר לטילטולים ורעידות ברכיבה, בין אם הם נגרמים מסדקים ובורות בכביש או מדרכי העפר והסינגלים ביער בן שמן. כמו-כן, באופן טבעי עם הקלילות באה המהירות. אני יכול לצלם במצלמת המירורלס שלי במהירות גבוהה של 11 תמונות בשנייה (דבר המתאפשר רק במצלמות רפלקס יקרות וכבדות מאוד) וזהו יתרון גדול לצילום בתנועה כמובן.

יתרון נוסף של המצלמות האלו עבור רוכבים, הוא מערכת הפוקוס המתקדמת שלהן. מצלמות המירורלס יכולות "לזכור" עד שמונה פרצופים. מה זה נותן לנו? כשאנחנו רוצים לתפוס את החברים מדלגים על בולדר או לצלם דבוקה של רוכבי כביש שטסים יחד בכביש לבצרה, לא חייבים יותר להנעל על נקודה מרכזית ולקוות לטוב. אפשר לתת למצלמה לזהות את חברי הקבוצה והיא כבר תתפקס על הפנים שלהם באופן אוטומטי. מגניב, נכון?

אז יש גו-פרו ויש מצלמה. האתגר הבא שעליי להתמודד איתו כרוכב-צלם (או צלם-רוכב) הוא הנשיאה של הציוד הזה על האופניים. רוב תיקי הצילום המוכרים לא עוצבו עבור מי שעוסק בספורט. שונה בנוף היא חברת Mindshift החביבה עליי במיוחד. היא מתמחה בייצור תיקי צילום עבור חובבי הספורט והטיולים. הרעיון הייחודי בתיקים אלו הוא שהתיק מחולק ליחידות, ויחידת ציוד הצילום נשלפת החוצה והופכת למעין תיק בטן מוגן. כך הרוכב יכול לרכב ללא הפרעות כמעט, וציוד הצילום שלו נגיש ומוגן בו זמנית. כשאני נכנס לקטע טכני בו עליי להתרכז ברכיבה, אני מחזיר את יחידת הצילום חזרה לתיק הגב בתנועה פשוטה (בלי להוריד את התיק מהגב), ומדלג מעל מדרגות בתחושה חופשית ונוחה. כמובן שאם הרכיבה היא אורבנית ברובה, מהבית לעבודה או לרכבת ובחזרה, תמיד אפשר לקחת תיק שמשלב מקום ללפטופ, המסמכים והמצלמה.

כשהמצלמה בחוץ ולא בתוך התיק, יש לה נטיה להטלטל מצד לצד בזמן הרכיבה. אך אל דאגה, גם לזה יש פתרון! חברת TREKKING הצרפתית מייצרת רצועה שמתחברת למצלמה כמו כל רצועה רגילה, אך לא מכבידה על הצוואר ומושכת אותו מטה. הרצועה מתיישבת בין השכמות ונועלת את המצלמה במרכז הגוף. ככה המצלמה צמודה אליי ולא מתנדנדת בזמן הרכיבה, ואני יכול להרים אותה בקלות לגובה העין על גבי הרצועות שמשמשות כמסילות. אם אני רוצה לארוז את המצלמה במהירות, אני יכול פשוט לנתק אותה מהרצועה מבלי להפריע לתיק הגב או השלוקר שלי.

אתגר אחרון שנתקלים בו רוכבים שמצלמים בשטח הוא הנזק הפוטנציאלי למצלמה. אני ממליץ לכל רוכב שרוכש מצלמה חדשה מכל סוג להרחיב את האחריות עליה. מצלמות לרוב לא מתקלקלות סתם כך. זה קורה לרוב ממכה שאולי לא הרגשנו, חדירת מים שלא ראינו, או פודרה מהסינגל האחרון. כדי להתמודד עם נזקים כאלו, חברת Mackcam מציעה ביטוח מקיף למצלמות חדשות. ככה גם במקרה של נפילה של הרוכב, האופניים או המצלמה – יש כיסוי עבור הפגיעה בה. האחריות הזו נקראת Mack Diamond והיא בהחלט מצדיקה את שמה בעוצמתה, ונותנת כיסוי חסר תקדים עבור ציוד הצילום.

אז זה הסיפור שלי,

של האופניים שלי, ושל המצלמה שלי. אם גם אתם נדבקתם בחיידק הרכיבה והצילום, אתם מוזמנים להגיע אלינו עם כל שאלה, ואני אשמח לעזור לכם לשלב את שני העולמות הנפלאים הללו.

הכותב והצלם הוא עופר אשל,

מנהל החנות של ארליך – מרכז הצילום של ישראל, בעל ניסיון של 22 שנים בעולם הצילום והתמכרות קשה לגל"שים.

לעוד צילומים של עופר מוזמנים לבקר באתר שלו >> www.saycheez.me